בעלי עניין מכל העולם התכנסו ב-Asia Society שבניו יורק כדי לקדם הוגנות והרמוניזציה בתחום הבריאות ברחבי העולם.
שלח בקשה מקוונת לפגישת ייעוץ אישית או פגישה מרחוק.
בית החולים Memorial Sloan Kettering Cancer Center (MSK), הקבוצה הסינית לאונקולוגיה של בית החזה (CTONG) והמכון למדיניות החברה באסיה (ASPI) אירחו במשותף את כנס Cure4Cancer הראשון בדצמבר 2023 ב-Asia Society בעיר ניו יורק.
מי השתתף בכנס?
מומחים לסרטן, גורמים מובילים בתחום הבריאות הציבורית, מנכ”לים של חברות ביוטכנולוגיה גדולות ובתי חולים, קבוצות תמיכה במטופלים ומטופלי סרטן שנרפאו, חברו כדי לדון באסטרטגיות שלהם לקידום הוגנות בתחום הבריאות ברחבי העולם.
מהי תנועת Cure4Cancer?
Cure4Cancer הינה תנועה בינלאומית המפגישה מטופלים, קלינאים, מדענים, קובעי מדיניות, רגולטורים, תעשיינים, פילנתרופים, אמצעי תקשורת ובעלי עניין אחרים הקשורים לנושא באופן הדוק, לצורך עבודה משותפת במאבק העולמי נגד הסרטן. בכנס התארחו למעלה מ-200 מומחים בתעשייה כדי להביא את החברה העולמית קרוב יותר להשגת המטרה.
דגשים מהכנס
דברי פתיחה
הכנס החל בדברי הפתיחה של ד”ר בוב לי (Bob Li), רופא ושגריר הרופאים של MSK בסין ובאסיה-פסיפיק.הוא דיבר על חשיבותו של שיתוף פעולה עולמי, כולל שיתוף פעולה בין ארה”ב לסין, לצורך מציאת תרופה לסרטן. “ארה”ב וסין הינן קורבנות עיקריים של מחלת הסרטן”, אמר ד”ר לי. “שתי המדינות החולקות את העומס הגדול ביותר ומייצגות כמעט 38% ממקרי המוות שנבעו מסרטן”.
ד”ר לי אמר שהרבה ממקרי המוות האלה היו יכולים להימנע אם שתי המדינות היו משתפות פעולה במחקרים קליניים, כפי שדווח בדוח האחרון של כח המשימה של Cure4Cancer, “קידום ההוגנות ברפואה העולמית: הרחבת הנגישות למחקריים קליניים ואת שיתוף הפעולה לצורך הצלת חיים מפני מחלת הסרטן”.
שלי אנדרסון (Shelly Anderson), בעלת תואר שני בניהול פרויקטים ונשיאת בית החולים MSK, וד”ר ליסה דאנג’ליס (Lisa DeAngelis), מנהלת הרפואה הראשית ב-MSK, הצטרפו לד”ר לי ולמנהיגים אחרים על הבמה כדי לחלוק את נקודות המבט שלהן לקידום המטרה.
“על מנת להאיץ מחקרים קליניים, חיוני שנשתף פעולה עם מספר בעלי אינטרס ברחבי העולם. זה מה שמייחד באמת את Cure4Cancer”, אמרה שלי אנדרסון. “אקדמיה, ממשלה, מדיה, הסברה, צוותי חשיבה, פילנתרופיה - כל אלה מתאחדים, מכיוון שדרוש כפר שלם”.
ד”ר ליסה דאנג’ליס הוסיפה, “מיגור הסרטן היה ועודנו המשימה הייחודית של MSK מאז 1884, ומו”פ של מחקרים קליניים הינו גורם מרכזי במשימה זו.זוהי הנשמה שמאחורי התנועה הבינלאומית Cure4Cancer”.
לאחר דברי הפתיחה, התקיימו מספר דיוני פאנל לגבי נושאים חשובים.
הרמוניזציה רגולטורית בינלאומית ושיתופי פעולה להאצת ריפוי מחלת הסרטן.
לארי נורטון (Larry Norton), סגן נשיא בכיר ממשרד הנשיאה ב-MSK, ציין כי אחד המכשולים הגדולים ביותר להרמוניזציה רגולטורית בינלאומית כיום הוא המחסור בשיתוף נתונים של מחקרים קליניים בין מדינות. הפאנל הראשון הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה, בייחוד מאחר שישנו עיכוב של 6-12 חודשים בקבלת אישור רגולטורי בין ארה”ב למדינות אחרות, ובמקרים רבים אחרים העיכוב יכול להגיע לשנתיים עד שלוש שנים.
הפאנל הדגיש גם את החשיבות של הכללת מדינות בעלות הכנסה נמוכה, מכיוון שאין להן אפשרויות לערב את עצמן במחקרים קליניים. בנוסף, על ידי הרחבת הנגישות למשתתפים נוספים ועידוד שיתוף הנתונים בין מדינות, תהליך הפיתוח של הטיפול במחקרים קליניים יואץ.
קידום מחקרים קליניים ממוקדי-מטופל
בדיון לגבי הדרך שבה ניתן לשפר מחקרים קליניים עבור מטופלים, ציין סיימון פאוול (Simon Powell), יו”ר המחלקה לאונקולוגיה קרינתית ב-MSK: “מטופלים רוצים תשובות, הם רוצים תשובות והם רוצים אותן מהר. בהמשך לנושא שעלה קודם לכן, תפקידנו כרופאים במרפאה הוא לעצב את המחקרים כך שהם לא יכבידו באופן מסיבי וניתן יהיה לבצע אותם בפרק זמן סביר”. ליליאן לי (Lillian Leigh) הסכימה: “הכללת קולות של מטופלים ומטפלים במחקרים קליניים היא חשובה ביותר”.
הרחבת ההוגנות הבריאותית העולמית בנושא הנגישות למחקרים קליניים וההשתתפות בהם
בדיון הפאנל השלישי הוצגו דוגמאות של היתרונות הטמונים בשיתוף פעולה והפוטנציאל העתידי שלו. ד”ר טולולופה אדוולה (Tolulope Adewole), רופא ומנהל פרויקט Medserv ברשות ההשקעות הריבוניות של ניגריה, שיתף את חוויותיו.”התקיים מחקר באוניברסיטת שיקאגו, שלא הצליח לגייס מספיק אנשים, אבל הם פנו ל-MedServ ותוך שישה חודשים הצלחנו לגייס עבורם 60 אנשים”, אמר אדוולה. “באמצעות שיתוף פעולה, נצליח להאיץ את הקצב ונוכל לטפל באנשים”.
הסימפוזיון השנתי השישי של MSK-CTONG
צוות Cure4Cancer אירח את הסימפוזיון השנתי השישי של MSK-CTONG, שאירח חמישה דיוני פאנל מדעיים, וכלל מומחים בתחום הרפואה מאוסטרליה, ברזיל, צ’ילה, סין, ניגריה, שוויץ, בריטניה וארה”ב. הנושאים נעו בין מינוף של בינה מלאכותית באונקולוגיה ועד להכשרה וחינוך במחקרים קליניים לצורך התקדמות לעבר המטרה של הוגנות בריאותית עולמית.